Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 114b

מֵעִנְיָנָא לְעִנְיָנָא הָכִי נָמֵי דְּקָמוּ וַהֲדַר יְתִיבוּ וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בְּשָׂדֶה עִנְיָן וּמֶחֱצָה:

Traduction

from discussing that matter to discuss a different matter, so he can no longer renege on his decision. So too, according to Rabba, one can explain that Rav Yehuda was referring to a case where they arose and then sat down again. Although no support for Rav Yosef’s opinion was adduced from Rav Yehuda’s ruling, the Gemara nevertheless states: And the halakha is in accordance with the opinion of Rav Yosef in the disputes concerning the division of a field, discussed above (12b), reneging while they are discussing the same matter, discussed here, and a half of one’s property, discussed below (143a).

Tossefoth non traduit

והלכתא כוותיה דרב יוסף בשדה ענין ומחצה. אע''ג דבמחצה ליכא מאן דפליג עליה דרב יוסף מ''מ הוצרך לפסוק הלכה כמותו משום דאביי מקשי עלה ואע''ג דשני ליה רב יוסף שפיר סלקא דעתך משום דרב יוסף אעיקר תלמודיה ולא הוי שינוי דידיה עיקר קמ''ל ומכאן אין להוכיח דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף בכולי גמרא שהרי כאן פוסק אפילו בדבר דלא חלק עליה רבה דמסתברא דלא אתי למימר אין הלכה כמותו בכל מה שדבר בגמ' אלא במכילתין דהנך ג' איתנהו במכילתין אבל יש ראיה מפרק מי שאחזו (גיטין דף עד:) דקאמר והא קי''ל הלכתא כרבה ובהא אין הלכה כרשב''ג ומדלא קאמר והא קי''ל בהאי הלכתא כרבה כדקאמר גבי רבן שמעון בן גמליאל משמע דבכולי גמרא הלכתא כרבה ובההיא דריש הכונס (ב''ק דף נו:
ושם) דפליגי רבה ורב יוסף בשומר אבידה אומר ר''י דהלכה כרבה דהוי שומר חנם ולא כמו שפוסקין כרב יוסף ושם (ד''ה בההיא) פירשנו:

הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְכוּ' הָא תּוּ לְמָה לִי הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ

Traduction

§ The mishna teaches that a woman bequeaths to her son, her husband, and her maternal uncles, but she does not inherit from them. The Gemara asks: Why do I need this as well? But it is already taught in the former clause: A man inherits from his mother and a man inherits from his wife. The halakha stated in this clause seems to be the same as that of the other clause.

הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ דּוּמְיָא דְּאִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ מָה אִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בַּקֶּבֶר אַף אִשָּׁה אֶת בְּנָהּ אֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בַּקֶּבֶר לְהַנְחִיל לָאַחִין מִן הָאָב

Traduction

The Gemara answers: This teaches us that the halakha of a woman who bequeaths to her son is similar to that of a woman who bequeaths to her husband: Just as with regard to a woman who bequeaths to her husband, the husband does not inherit property through his wife while he is in the grave, i.e., if a husband predeceases his wife, then his relatives, such as children from another marriage, do not inherit the wife’s property through him but rather the wife’s own relatives inherit her property, so too, the same halakha applies with regard to a woman who bequeaths to her son, that the son does not inherit property through his mother while he is in the grave in order to bequeath to his paternal brothers. In both cases, the woman’s own relatives inherit her property.

Tossefoth non traduit

מה אשה את בעלה אין הבעל יורשה בקבר. פ''ה אינו מיושב דמפרש בקבר אאשתו קאי דאין הבעל יורשה אם נפלו לה נכסים כשהיא בקבר דהא דומיא דזה ליכא לפרושי אף אשה את בנה אין הבן יורש את אמו כשהיא בקבר והא ליתא שהרי הבן יורש את אמו כשהיא בקבר כשמתה בחיי מורישה כדאמר לעיל ולקמן נמי מרבינן בן הבת ואם נפרש יורש הבעל כשהוא בקבר אין יורש את אשתו להנחיל לאחיו הוה אתי שפיר דאף האשה אין הבן יורש את אמו כשהוא בקבר להנחיל לאחיו מן האב אבל תימה דאמאי פשיטא ליה בבעל טפי מבבן דמה שפי' ריב''ם דלכך פשיטא ליה בבעל משום דשאירות פקע ליה על ידי מיתה כמו ע''י גירושין אין נראה דאמר בהבא על יבמתו (יבמות דף נה:) דלאחר מיתה נמי מיקריא שארו ואומר ר''י דהיינו טעמא משום דאין אדם יורש בקבר להנחיל לקרובין אלא ע''י משמוש נפקא לן לקמן מובן אין לו דהיינו הנהו דיורשין מחמת קורבה אבל בעל דלא ירית מחמת קורבה לא אשכחת משמוש וקשה לרשב''א דא''כ אמאי איצטריך קרא לעיל דאין הבעל יורש אשתו בראוי עד דיליף מפנחס תיפוק ליה משום דלא אשכח משמוש בירושה הבאה מכח שאירות ונראה לו שזהו סברתו של רשב''ם דנקט יורש אשתו כשהאשה בקבר דודאי כשהבעל בקבר הוה ליה למימר והא דלא פירש הכי שסובר דהיא גופה לא נפקא לן אלא ממאי דאשכח שאינו יורש את אשתו כשהאשה בקבר כדילפינן לעיל מקרא דפנחס דנהי דלא מבטל שאירות לגמרי כדאמר ביבמות מ''מ מכח שאירות בקבר אשכחן דאינו יורש הלכך אין לו לבעל לירש כשהוא עצמו בקבר וה''נ בן אע''ג דיורש אמו כשהיא בקבר מואין לו כתיב מ''מ אינו יורשה כשהוא בקבר להנחיל לאחין מן האב דיליף מבעל ובסוף פ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קנט:) יליף לה מקרא אחרינא נאמר סיבה בבן ונאמר סיבה בבעל כו' וכופר האשה דלא ירית בעל נפקא לן מקרא אחרינא בפרק שור שנגח ארבעה וחמשה (ב''ק דף מב:) ומפרש התם טעמא לפי שהוא ראוי שאינו משתלם אלא לאחר מיתה וכן נזקיה ומלוה שלה למאן דחשיב ליה ראוי אור''י לפי שאינן ממורישי אשה הוי לכן צריך לפסוק אחר ובב''ק פי' דמכופר לא אתי שאר ראוי דה''א שאני כופר דלעולם הוה ראוי ומירושה לא שמעינן כופר לפי שמחיים נעשה החבלה:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּבַר תּוֹרָה הָאָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ וְאִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת אֶת בְּנָהּ שֶׁנֶּאֱמַר מַטּוֹת מַקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב מָה מַטֵּה הָאָב אָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ אַף מַטֵּה הָאֵם אִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת אֶת בְּנָהּ

Traduction

§ With regard to the halakha that a mother inherits from her son, the Gemara notes that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Yehuda ben Rabbi Shimon: By Torah law a father inherits from his son, and a woman inherits from her son if the father is no longer alive, as it is stated with regard to a woman receiving inheritance: ''And every daughter who possesses an inheritance from the tribes of the children of Israel'' (Numbers 36:8). Since the plural term ''tribes'' includes both her father’s tribe and her mother’s tribe, the verse juxtaposes the tribe of the mother to the tribe of the father, in that just as with regard to the father’s tribe a father inherits from his son, so too, with regard to the mother’s tribe, a woman inherits from her son if the father is deceased.

Tossefoth non traduit

אף מטה האם האשה יורשת את בנה. הקשה ר''י א''כ ע''י איש נמי מסבת נחלה ממטה למטה שאם ישא משבט אחר וימות ויירשנו בנו ואח''כ ימות הבן ותירשנו אמו שהיא משבט אחר ואמאי אזהר רחמנא לאשה מוכל בת יורשת נחלה טפי מלאיש ועוד דאם כשאין האב האשה יורשת א''כ לא תהיה נחלה ממשמשת לקרובי האב ולקמן מקרא נפקא לן משמוש נחלה ואם שניהן יורשין יחד את הבן הא משפחת אם אינה קרויה משפחה ונראה לרבינו תם ולר''י דבגיורת קאמר דיורשת את בנה ונפקא מינה שלא יהיו נכסיו הפקר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source